Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 11a
קַשְׁיָא. רַב אָשֵׁי סָבַר לַהּ כְּרֵישׁ לָקִישׁ, וּמְתָרֵץ לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. רָבִינָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּמְתָרֵץ כְּרַבָּנַן.
Traduction
§ The Gemara comments: Rav Sheshet’s explanation of the contradiction between the first clause and latter clause of the baraita is difficult. Consequently, the Gemara cites different resolutions of this contradiction. Rav Ashi holds in accordance with the opinion of Reish Lakish and resolves the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. Ravina, in contrast, holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan and resolves the baraita in accordance with the opinion of the Rabbis.
Rachi non traduit
קשיא. לרב ששת דשנייה הכי:
רב אשי סבר לה כריש לקיש. דאמר בכרת וסיפא ניחא:
ומתרץ לה. לרישא דברייתא דקתני צריך חליצה באחים שנולדו לאחר חליצה וקדושין של שני וכר' שמעון דאמר ייבם ולבסוף נולד לא מהניא נפילתה מן הראשון למהוי עלה אשת אחיו שלא היה בעולמו הלכך זיקת ההיא נפילה לא אסרה לה עליה דהאי הואיל וכשנולד כבר קדשה זה:
רבינא סבר לה כרבי יוחנן. דאמר חייבי לאוין נינהו ורישא ניחא ומתרץ לסיפא דקתני אין לה עליו כלום באחין שנולדו לאחר מכאן וכרבנן דאמרי אשת אחיו שלא היה בעולמו היא ולא תקשי רישא לסיפא:
רַב אָשֵׁי סָבַר לַהּ כְּרֵישׁ לָקִישׁ וּמְתָרֵץ לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ — צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. מַאן אַחִין —
Traduction
The Gemara elaborates: Rav Ashi holds in accordance with the opinion of Reish Lakish and resolves the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. This is his interpretation: In the case of one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her, and then died, she requires ḥalitza from one of the brothers. Who are the brothers referred to here?
אַחִין הַיִּלּוֹדִים. כְּמַאן — כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
Rav Ashi explains that they are the newborn brothers, i.e., those who were born only after the brother betrothed her. Consequently, although this woman was the wife of the first deceased brother before they were born, after their birth she was already the wife of a living brother. Therefore, the prohibition of a wife of a brother with whom he did not coexist never applied, and she requires ḥalitza. In accordance with whose opinion is this ruling? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who maintains that in a case of this kind the brothers are not considered to be coexisting.
Rachi non traduit
הילודים. שנולדו אחר קדושין של זה ולא איתסרא עלייהו בחליצתו דהא זיקה קמייתא לא רמאי קמייהו לייבומי ומשום אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מיתסרא כר''ש דאמר ייבם ולבסוף נולד שריא:
עָמַד אֶחָד מִן הַנּוֹלָדִים וְקִדְּשָׁהּ — אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם, כְּמַאן — כְּרֵישׁ לָקִישׁ.
Traduction
Meanwhile, the latter clause speaks of a case where one of the brothers who was born in the lifetime of the first brother arose and betrothed her, after another brother had performed ḥalitza. In this case, she has no claims of a bill of divorce on him. In accordance with whose opinion is this ruling? It is in accordance with the opinion of Reish Lakish, who maintains that the penalty of karet applies in this case, and therefore the betrothal is entirely invalid.
Rachi non traduit
עמד אחד מן הנולדים. שהיו בשעת חליצה ראשונה:
אין לה עליו כלום. כר''ל דאמר האחין חייבין על החלוצה כרת:
רָבִינָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּמְתָרֵץ לַהּ אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ — צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. מַאן אַחִין — אַחִין הַנּוֹלָדִים, כְּמַאן — כְּרַבִּי יוֹחָנָן.
Traduction
The Gemara continues its explanation of the opinions. Ravina holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan and resolves the baraita in accordance with the opinion of the Rabbis. How so? In the case of one who performs ḥalitza with his yevama and went back and betrothed her and then died, she requires ḥalitza from one of the brothers. Who are these brothers? This is referring to the brothers already born in the lifetime of the first brother. In accordance with whose opinion is this interpretation? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, who held that this case constitutes a regular prohibition. Consequently, the yevama is not exempt from the obligation of ḥalitza.
Tossefoth non traduit
מאן אחין אחין הנולדים. אומר ר''י דנולדים קרי לאותן העתידין להולד בלשון הש''ס כדאמרינן בפרק ד' נדרים (נדרים ל:) למימרא דנולדים העתידים משמע ובספ''ק דגיטין (דף יג:
ושם) קאמר אלא מעתה הקנה לנולדים דלא הוו בשעת מתן מעות ה''נ כו':
צריכה חליצה מן האחין. מתייבמת אינה מאחר דאסירה לבעלה דהשתא במותר לה אסורה באסור לה לא כ''ש:
עָמַד אֶחָד מִן הַיִּלּוֹדִים וְקִדְּשָׁהּ — אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם, כְּמַאן — כְּרַבָּנַן.
Traduction
If one of the newborn brothers, who were born after the death of the first brother, arose and betrothed her, she has no claim on him. Since he is considered a brother who did not coexist with his deceased brother, the yevama is prohibited to him as a brother’s wife, and as this prohibition entails karet, the betrothal is invalid. This is the halakha even if he was born after the second deceased brother betrothed her. In accordance with whose opinion is this ruling? It is in accordance with the opinion of the Rabbis, who maintain that the prohibition of a wife of a brother with whom one did not coexist applies even to a brother’s widow who entered into levirate marriage before the younger brother was born.
Rachi non traduit
עמד אחד מן הילודים. אחר חליצה או אפילו אחר קדושין וכשמת זה החולץ קדשה אותו ילוד אין לה עליו כלום ולאו משום חליצה אלא משום דהויא אשת אחיו שלא היה בעולמו מנפילה ראשונה:
כמאן כרבנן. דאמרי אפילו ייבם ולבסוף נולד אסירא:
Tossefoth non traduit
כמאן כרבנן. הוה מצי לאוקומי כר''ש כגון שנולד קודם שקדשה אלא ניחא ליה לאוקמי כרבנן ונולד אפילו אחר שקדשה:
אִיתְּמַר: הַבָּא עַל יְבָמָה, וּבָא אֶחָד מִן הָאַחִין עַל צָרָתָהּ, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: בְּכָרֵת. וְחַד אָמַר: בַּעֲשֵׂה.
Traduction
It was stated that there is a similar dispute between amora’im with regard to one who had relations with his yevama and thereby performed the mitzva of levirate marriage as required, and one of the other brothers had relations with her rival wife. Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to this matter. One said: The second brother is liable to receive karet. And the other one said that he is in violation of only a positive mitzva. The verse: ''Who does not build up his brother’s house'' (Deuteronomy 25:9), is a positive mitzva, as it teaches that one house may be built up, but not two houses, i.e., no more than one wife of a deceased brother may be married by one of his brothers. Any mitzva formulated as a positive injunction has the status of a positive mitzva, even if it is violated by the performance of an action, in the manner of a prohibition.
Rachi non traduit
בעשה. בית אחד הוא בונה ואין בונה ב' בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה:
Tossefoth non traduit
חד אמר בעשה. כן גירסת הקונטרס ופי' בקונטרס משום דדרשינן בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה וקשה כיון דאיצטריך קרא לגופיה שלא ייבם את שתיהן מנלן דאתיא קרא לנתקו מכלל כרת ללאו ואמר ר''ת דגרסינן חד אמר בלאו וכן פר''ח דכשייבם אחת קאי אצרה בלא יבנה דקרינא בצרה כיון שלא בנאה שוב לא יבנה אותה וכן האחים לא קיימא עלה אלא בלאו לרבי יוחנן וגרסינן שפיר וחזר ובא הוא או אחד מן האחין על צרתה אבל לפ''ה דגרסינן בעשה לא פליגי אלא באחין אבל איהו לכ''ע בעשה:
מַאן דְּאָמַר בְּכָרֵת — כְּרֵישׁ לָקִישׁ, וּמַאן דְּאָמַר בַּעֲשֵׂה — כְּרַבִּי יוֹחָנָן.
Traduction
The Gemara explains: The one who said that he is liable to receive karet holds in accordance with the opinion of Reish Lakish, who maintains that after the mitzva is performed with one yevama who required levirate marriage, the prohibition of a brother’s wife is once again fully applicable to her rival wife. And the one who said that he is in violation of only a positive mitzva holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan.
Rachi non traduit
ומ''ד בכרת כר''ל. דאמר לאו שליחות דאחים קעביד הלכך הוא ניהו דקאי עלה בעשה אבל אחים כדקיימי קיימי באיסור אשת אח:
מ''ד בעשה כרבי יוחנן. דאמר איהו שליחותא דאחין קעביד וכי היכי דלדידיה הויא צרה בעשה לאחים נמי הויא בעשה:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: צָרַת סוֹטָה אֲסוּרָה.
Traduction
The Gemara further analyzes the list of women exempt from levirate marriage. Rav Yehuda said that Rav said: The rival wife of a sota is forbidden. In this context, sota refers to an unfaithful wife. If the husband died, the unfaithful wife and her rival wife are exempt from both ḥalitza and levirate marriage.
Rachi non traduit
צרת סוטה אסורה. היה נשוי ב' נשים וזינתה האחת תחתיו ויש עדים ומת בלא בנים היא וצרתה פטורות אף מן החליצה מאי טעמא טומאה כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה (במדבר ה':י''ג):
Tossefoth non traduit
צרת סוטה אסורה. לאו דוקא אסורה דאף מחליצה פטורה כדפירש בקונטרס ודוקא סוטה ודאי אבל סוטה ספק בעי חליצה כדמייתי בסמוך וקרא דונסתרה והיא נטמאה בנבעלה ודאי איירי כדמסיק לקמן אבל סוטה ספק לא כתב בה טומאה וא''ת והא תנן נכנסה עמו לבית הסתר אסורה לביתה ואסורה לתרומה ודרשינן בפרק כשם (סוטה דף כח. ושם) שלשה פעמים ונטמאה כתיב אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה וי''ל דלא אסרה הכתוב אלא משום ספק שמא נבעלה ונטמאה ולעולם לא כתיב טומאה אלא על הודאי נבעלה וא''ת כיון שלא נכתב שם טומאה אלא על הודאי אמאי אסורה לביתה ולתרומה וי''ל דעשה ספק כודאי כדאמר בפרק כשם (ג''ז שם) אם נטמאה למה שותה ואם לא נטמאה למה נשקית מגיד לך הכתוב שהספק אסורה כודאי ולהכי ספק סוטה בעיא חליצה דדוקא להחמיר עשה הכתוב ספק כודאי ולא להקל לפטרה בלא חליצה ולמאי דפרישית לעיל (יבמות דף ג:

ד''ה לפי) דלמסקנא דשמעתין טומאה כעריות כתיב בה דאמר רב היינו במקום לאו ניחא דההוא טומאה לא כתיבא אלא על ודאי נבעלה אבל מ''מ קשה כיון דסוטה ודאי חשיב לה רב כערוה א''כ סוטה ספק הוה לה ליחשב כספק ערוה וא''כ היכי פריך ותתייבם ייבומי:
טוּמְאָה כְּתִיב בָּהּ, כָּעֲרָיוֹת.
Traduction
What is the reason for this? The term defilement is written in that passage dealing with an unfaithful wife: ''She being defiled secretly'' (Numbers 5:13), just as defilement is written with regard to those with whom relations are forbidden in the verse: ''Defile not yourselves in any of these things, for in all these the nations are defiled, which I cast out from before you'' (Leviticus 18:24). This teaches that the halakha of an unfaithful wife is like that of a woman with whom relations are forbidden; both she and her rival wife are exempt from levirate marriage and ḥalitza.
Rachi non traduit
כעריות. דכתיב אל תטמאו בכל אלה (ויקרא י''ח:כ''ד):
מֵתִיב רַב חִסְדָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן — פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
Traduction
Rav Ḥisda raised an objection to this from the case of a woman who heard that her husband had died and remarried, only afterward to discover that he had still been alive at that time before dying later. What is the halakha in this case? Rabbi Shimon says: Her relations with or ḥalitza from the brother of the first husband exempts her rival wife. This shows that the obligation of levirate marriage applies to this woman. Although she lived as a married woman with someone else during her husband’s lifetime, Rabbi Shimon nevertheless maintains that her sexual intercourse or ḥalitza fulfills the mitzva of levirate marriage and exempts her rival wife. This suggests that the rival wife of an unfaithful wife requires levirate marriage.
Rachi non traduit
ביאתה או חליצתה וכו'. האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונשאת ואח''כ בא בעלה תצא מזה ומזה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת היא לכתחלה את צרתה שהרי היא כשאר נשים לגבי יבם דלא קנסוה רבנן מיבם דודאי שריא ליה שאנוסה היתה ששמעה שמת. אלמא נבעלה תחת בעלה שריא צרתה לייבם ואפי' רבנן לא פליגי אר''ש אלא בדידה אבל בצרתה מודו:
Tossefoth non traduit
רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה כו'. וא''ת ואמאי לא מקשה מת''ק דאמר אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולרב לא בעינן חליצה וי''ל דהא אתי ליה שפיר דחולצת דמדאורייתא בעיא חליצה דסוטה דרבנן היא ולא פריך מר' שמעון אלא משום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון והיה לנו לאוסרה להתייבם וא''ת ודלמא ר' שמעון לא קאמר אלא דבדיעבד פוטרת צרתה אבל לכתחלה לא ואמר ר''י דבדיעבד מודה ת''ק דלא אשכחן דפליגי והא דלא נקט אחיו של ראשון רצה חולץ רצה מייבם דמשמע לכתחלה אמר ר''י דמילתא אגב אורחיה קמ''ל דאע''ג דאיכא צרה דשייך בה ייבום טפי אפ''ה ביאתה או חליצה שלה פוטרת לכתחילה צרתה דס''ד דלא פטרה דנראה כאשתו דשני וא''ת לרב חסדא שרוצה לדקדק דסוטה דאורייתא שריא תקשי ליה מתני' דפרק קמא דסוטה (דף ב. ודף ו. ושם) דמייתי בסמוך דספק סוטה אינה מתייבמת וי''ל דהוה אמינא דהא דקתני שאין מתייבמת היינו מדרבנן אע''ג דהתם מוכח דאסירא מדאורייתא מכל מקום מכח משנה עצמה אין להוכיח עליו כלום ועוד אמר רבי יצחק דדוקא לרב פריך דמשוי ליה כערוה לסוטה דאורייתא ופטורה אף מן החליצה ולכך בסוטה דרבנן סברא היא דיש לאוסרה להתייבם אבל בההיא דסוטה דספק סוטה חולצת אין תימה אם נאמר דבסוטה דרבנן אפילו מתייבמת ועוד פירש רבינו יצחק דלרבי שמעון אסורה להתייבם לכתחלה מדקתני סיפא ואין הולד ממזר דאי שרי לייבם לכתחלה פשיטא דאין הולד ממזר ועוד בירושלמי קורא לההיא דרבי שמעון חליצה פסולה ואם היתה מותרת להתייבם חליצה כשרה היא ופריך מהא דקאמר ר''ש דפוטרת צרתה דכיון דאמר בסוטה דאורייתא דלאו בת חליצה וייבום היא בסוטה דרבנן אין לחליצה להועיל לפטור צרתה וכ''ת ממה נפשך תועיל דאם חשיבא כסוטה גמורה צרתה נמי לא בעי חליצה ואי לא חשיבא כסוטה א''כ שפיר פטרה צרתה דמסתבר ליה להש''ס דכיון דדמיא לסוטה דאורייתא חליצתה כמאן דליתא ואין לה לפטור צרתה:

[אָמַר לְךָ רַב:] אָמֵינָא לָךְ אֲנָא סוֹטָה דְּאוֹרָיְיתָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי סוֹטָה דְּרַבָּנַן?!
Traduction
The Gemara answers that Rav could have said to you in response: I spoke to you about the halakha of a sota by Torah law, i.e., a wife who was intentionally unfaithful, and you speak to me of a sota by rabbinic law? The case you mentioned is an unavoidable accident, as the wife married another man only because she received testimony that her husband was deceased. When the Sages instituted that she was forbidden to both her first and second husbands, this was a penalty designed to ensure that women would examine testimony of this kind very thoroughly. However, this is not a case of a sota by Torah law, as she was not intentionally unfaithful, and therefore the mitzva of levirate marriage certainly applies to her.
Rachi non traduit
סוטה דאורייתא. שזינתה והתורה אסרה בה:
ואת אמרת לי סוטה דרבנן. דהא מדאורייתא שריא שניסת ע''פ ב''ד בעד אחד ואנוסה היא ורחמנא שריא דכתיב (במדבר ה) ועד אין בה תרי אלא אחד והיא לא נתפסה אסורה הא נתפסה מותרת ורבנן הוא דגזרו בה כי היכי דתידוק שפיר שמת בעלה עד שלא תנשא:
וּדְקָאָרֵי לַהּ מַאי קָאָרֵי לַהּ? קָסָבַר כָּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן.
Traduction
Since this response is overwhelmingly obvious, the Gemara asks: And he who asked it, why did he ask it? There are apparently no grounds for this comparison at all. The Gemara explains: He held that all ordinances that the Sages instituted, they instituted parallel to Torah law. Consequently, if a sota by Torah law is exempt from levirate marriage and exempts her rival wife as though she were a forbidden relative, the same should apply to a sota by rabbinic law.
Rachi non traduit
ודקארי לה מאי קארי לה. הא לא אמר רב אלא בסוטה דאורייתא דכתיב בה טומאה:
קסבר. האי דפריך כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון ואי סוטה דאורייתא היא וצרתה אסורה הכי נמי הוו אסרי רבנן צרה מייבום ומצרכי לה חליצה:
מֵתִיב רַב אָשֵׁי: נִכְנְסָה עִמּוֹ לְסֵתֶר, וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טוּמְאָה — אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ, וַאֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת
Traduction
Rav Ashi raised an objection to Rav’s opinion from a different source: The halakha is that a wife who was warned by her husband not to be secluded with a specific man and yet entered alone with him in private, and remained with him long enough to be defiled, i.e., sufficient time to have sexual relations, she is forbidden to her house, i.e., her husband, from that moment until she undergoes the sota ritual. And likewise, if she was the wife of a priest she is prohibited from partaking of teruma, as she was possibly disqualified by unfaithfulness. And if he dies, she performs ḥalitza
Rachi non traduit
נכנסה עמו. המקנא לאשתו ואמר לה אל תסתרי עם איש פלוני:
לביתה. לבעלה שמא זינתה שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה ואם כהנת היא אסורה בתרומה כדיליף במסכת סוטה (דף כח.) נטמאה נטמאה ונטמאה ג' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source